<h1>ריבב"ן — ביצה</h1>
<h2>דף כז.</h2>
[ביצה ט' ע"א] גילגל עיסה מערב יום טוב מפריש ממנה חלה ביום טוב. ואע"ג דתנן [לקמן ל"ו ע"ב] אין מגביהין תרומה ומעשרות ביום טוב, כיון שמצינו חלה [ש]זכיי בהרמתה כגון אם לשה היום דניחא ליה בפת חמה, רשאי להפריש אף מאותה שגילגלה מערב יום טוב. אין מפרישין ממנה חלה ביום טוב. דהוה ליה להפרישה מאיתמל. אבל פירי דטבילו האידנא. כגון עיסה שגילגלה ביום מותר. כתב בעל התרומה הלכה כרבא דהוא בתרא. ותנייא בתוס' דפסחי' הלש עיסה מערב יום טוב אין מפריש ממנה חלה ביום טוב. ואמרי' בירושלמי [ביצה פ"א ה"ח, פסחים פ"ג ה"ג] לש אין, עירס לא, דווקא אם לשה לגמרי שאינו חסר שום דבר והיה יכול להפריש חלה מבעוד יום אבל עירס, פירוש גילגלה לבד שלא עשה רק תערובת מים וקמח ולא נילושה לגמרי מותר, דרבנן תקון להפריש חלה משגילגלה אע"פ שלא לשה לגמרי שימהר להפריש קודם שתטמא. עוד כתב בעל התרומה אם שכח ולא הפריש חלה מערב שבת או מערב יום טוב, והרי צריך לו לוכל בשבת או ביום טוב, מה תקנה יש לו, יאכל הכל רק מעט שישאיר לבסוף ויקרא לה שם חלה לאותה מעט דאמ' שמואל תרומת חוצה לארץ אוכל והולך ואחר כך מפריש.
<h2>דף לד.</h2>
[ביצה כ"ז ע"ב] וחייף רישיה. סורק [בשערו]. פרטיה לשפוותיה. קרעו לשפתו ותנן בבכורות [ל"ט ע"א] נפגם שפתו הרי זה מום. לא יהיה. קרי ביה לא יהיה אבל כל מום לרבות גרמא.
<h2>דף לט.</h2>
[ביצה כ"ז ע"ב] וחייף רישיה. סורק [בשערו]. פרטיה לשפוותיה. קרעו לשפתו ותנן בבכורות [ל"ט ע"א] נפגם שפתו הרי זה מום. לא יהיה. קרי ביה לא יהיה אבל כל מום לרבות גרמא.
